#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמו. האם בכור נוטל פי שנים בנכסי האם ומנין? 	אינו נוטל, דאמר קרא לו משפט הבכורה, משפט הבכורה בנכסי האיש ולא בנכסי האשה.	בבא בתרא קיא. - קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמז. מנין 1) שהבעל יורש את אשתו 2) שאין האשה יורשת את בעלה? 	"1) כתיב ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה. ותריץ קראי. לאביי ונתתם את נחלתו להקרוב אליו, שארו וירש אותה. לרבא ונתתם את נחלת שארו לו קא סבר גורעין ומוסיפין ודורשין. לפי' א' ברשב""ם כאילו גורעין ומוסיפין ודורשין, שונתתם את נחלתו מתפרש תתנוה לאותו האיש שאשה זו שארו שתהיה נחלתו. לפי' ב' ברשב""ם גורעין וי""ו מנחלתו ולמ""ד מלשארו, ומוסיפין שתי אותיות הללו לעשותן תיבה אחת והיינו לו, ודורשים ונתתם את נחלת שארו לו.<br>ר' ישמעאל למד ירושת הבעל מוכל בת יורשת נחלה ממטות וגו' ועוד ארבעה פסוקים שמהם לומדים שבת מסבת נחלה ע""י שבעלה יורשה. לרשב""ם רב פפא הקשה על לימוד זה והגם' לא תירצה. לתוס' (ד""ה אימא) אביי תירץ את קושיתו, ומהפסוק 'וכל בת יורשת נחלה ממטות' ילפינן שקראי קפיד שתתחתן עם בעל כמותה משני צדדים, וזה שייך רק אם יש ירושת הבעל.<br>ובדפים קיב,ב - קיג,א הובאו שתי ברייתות הלומדות מהפסוק 'לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר' שבעל יורש את אשתו, וקאי בבעל לברייתא קמא או מ'דבקו מטות' או כי 'אחר' זה בעל, ולברייתא בתרא כי הפסוק 'לא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה' קאי בסיבת הבן. ולגי' ר""ת (בתוד""ה ה""ג) בברייתא קמא שני הפסוקים מיירי בסיבת הבעל.<br>ורבי למד מיוהעברתם' כמבואר לעיל בתשובה תמ 2) <sup>רלז</sup>.<br>2) דכתיב וירש אותה, הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו. רשב""ם (ת""ל וירש) פירש שיאותה' מיותר, וסגי ביוירש'. והתוס' (ד""ה הוא) פירשו ש'אותה' מיותר וסגי ב'וירשה'. ועוד פירשו שכל היוירש אותה' מיותר, שמשארו שמעינן שכיון שהיא יורשת אותו כי היא שארו גם הוא צריך לרשת אותה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רלז.  כתב הרשב""א שירושת הבעל דאורייתא שכן דעת רוב התנאים והאמוראים , למעט שיטות ר' אלעזר ורב הסוברים שהיא מדרבנן.</span>"	בבא בתרא קיא: - קיג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמח. ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד. וכי מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב? 	"רבי ישמעאל אמר שמכאן ילפינן ירושת הבעל, שנשא יאיר אשה ומתה וירשה. רב פפא אמר שיתכן לומר שיאיר קנה את הערים מכספו <sup>רלח</sup>. ובא הכתוב להראות עושרו. וכתבו התוס' שלפ""ז אפשר לומר שירש מאמו או מאבי אמו. לר' אבהו אמר ר' יוחנן נשא שגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר,שאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק.והתוס'(ד""ה מניו) הקשו שאם לבאי הארץ נתחלקה הארץ יתכן להיות ליאיר נחלה בפני עצמו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רלח.  והרשב""א כתב שלאביי שאמר שאין לומר שפנחס קנה גם אין לומר שיאיר קנה, דא""כ כיון שחוזרות ביובל ואי נו יכול ליקבר בהם לא היה אומר הכתוב ויהי לו עשרים ושלש ערים, שאינן שלו אלא לאכילת פירות .</span>"	בבא בתרא קיא: - קיג. ותוס'		
